אחרי שנים של גיאות חסרת תקדים השוק נפל לכל רוחבו, כמעט, ואין סיבה להיות מופתעים. מה שלא עשתה מגיפה עולמית עם מליוני מתים וסגרים, עושים חוקי הכלכלה הישנים, וזה מאד פשוט - כשהריבית עולה השוק יורד, וכשמדפיסים כסף בסכומי עתק נוצרת בסופו של דבר אינפלציה. שני התהליכים מקבלים חיזוק מהמלחמה באוקראינה ומבעיות ביצור ובשרשרת האספקה.
התנודות בסקטורים השונים
בגראפים להלן מוצגות תשואות הסקטורים השונים בארה"ב מתחילת השנה. כפי שניתן לראות הנפילה מתחילת השנה לא פסחה על אף סקטור, מלבד סקטור האנרגיה אשר הושפע בעיקר מהמשבר באוקראינה.
מקור: Finviz.com
השוק כידוע עובד על ציפיות, ואם הציפיות הן להאטה, הציבור בורח מסקטורים אשר עלולים להפגע ממנה הכי הרבה. התשואות הגרועות ביותר היו של סקטור שרותי התקשורת הכולל בין השאר את הרשתות החברתיות, את גוגל ואת נטפליקס, שעשו חייל בתקופת הקורונה , חברות הטכנולוגיה אשר הקדימו את שאר הסקטורים בעליות וכעת הן סופגות את הירידות החדות ביותר, וסקטור והצריכה המחזורית הכולל מוצרים ושירותים עליהם ניתן לוותר בתקופות משבר. לעומתו סקטור הצריכה הדפנסיבית הציג ירידות מתונות הרבה יותר. בסקטור זה נכללים מוצרים ושירותים עליהם לא ניתן לוותר גם בזמן משבר אלא רק לרסן את צריכתם, כגון מזון, מוצרי היגיינה וכד'.
מדדי הבנצ'מרק
ומה עשו מדדי הבנצ'מרק?
כל המדדים המובילים ירדו מתחילת השנה בשיעורים דו ספרתיים. המדד המוביל S&P 500 ירד ב-17%, מדד מניות הטכנולוגיה Nasdaq 100 צלל בלא פחות מ-25%, גם המדד האריסטוקרטי Dow Jones לא ניצל מנפילת השוק אולם ירד בשיעור מתון יותר של 13%, ומדד Russel 2000 הרחב יותר ירד ב- 20%.
מדדים אחרים
מעניין לבחון מה עשו מדדים שאינם מדדי שוק או מדדים סקטוריאליים. מדובר במדדים עם פרמטרים חוצי סקטורים המאופיינים ע"י צמיחה (בעיקר מתחום הטכנולוגיה), או ערך (יותר כלכלה ישנה).
נתחיל מההפתעה (יחסית) לטובה. מדד S&P Value בו נכללות מניות ערך דוגמת ברקשייר האת'וואי, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אקסון מובייל, פרוקטר אנד גמבל, שברון, קוקה קול, וויזה, יירד ב-10%. לא מעט, אבל פחות מכל מדדי הבנצ'מרק.
מדד S&P Growth לעומת זאת, הצד השני של המטבע, בו נכללות מניות צמיחה דוגמת אפל, אמזון, גוגל, טסלה, פייסבוק, ואנווידיה, צנח ב-21.5%.
הזווית של המשקיע הישראלי
ומה כל זה אומר למשקיע הישראלי שמשקיע בארה"ב?
מתחילת השנה זינק הדולר מול השקל ב-10.6%, כלומר המשקיע הישראלי הוא במצב הרבה יותר טוב מהמשקיע האמריקני - כשמביאים בחשבון את עליית הדולר, בשקלים הוא הפסיד הרבה פחות, ובמקרים אחרים סיים את התקופה באיזון ואפילו ברווח. כל זה בתנאי שנעשה שימוש במכשירים להשקעות בארה"ב שאינם מנוטרלי מט"ח. מי שהשקיע במכשירים כאלה לא נהנה מהתחזקות הדולר.
משקיעים שהעדיפו להשקיע בשוק הישראלי יצאו גם הם פחות חבולים - מדד ת"א 35 ירד ב-2.9% בלבד, ומדד ת"א 90 ב-4.5%. המדדים הסקטוריאליים נעו לשני הכיוונים - מדד גלובל בלוטק ירד ב-20.5%, מדד הנדל"ן ב-12.8%, ולעומתם מדד הבנקים אפילו עלה ב- 0.8%.
סקירה זאת מהווה הבעת דעה בלבד, אינה בבחינת יעוץ להשקעה בניירות ערך, והכותב אינו בעל רישיון לייעוץ בתחומים הנסקרים. על כל החלטת השקעה להתקבל בהתחשב בנתוניו האישיים של כל משקיע. נכון למועד הסקירה הכותב אינו מחזיק בניירות ערך הנסקרים, ועשוי מפעם לפעם לקנות ולמכור ניירות ערך אלה. נתוני הסקירה נכונים למועד פרסומה. בקריאת הסקירה נותן הקורא את הסכמתו לתנאי השימוש באתר.
שימו לב לכפתורי הקישור לרשתות החברתיות. לייקים ושיתופים יתקבלו בברכה.
